נוח"ם ( נוער חלוצי מאוחד )

סיכת נוח"ם ( נוער חלוצי מאוחד ).
בשנים 1948-1945 נקלטו בארץ כ- 11,000 יהודים שהשתייכו למי שמכונים "שארית הפליטה". ביניהם היו ניצולי מחנות, פרטיזנים, אנשים שעברו את שנות המלחמה במחבוא, יהודים ששרדו משום שהתחזו לארים ורפטריאנטים מברית-המועצות. עתידו של ציבור זה הפך לסוגיה מורכבת וטעונה שהעסיקה רבות את מנהיגי העולם היהודי, וביניהם ראשי היישוב, עוד לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה. גם לאחר תום המלחמה תפסה שארית הפליטה מקום מרכזי בדיוניה של צמרת היישוב. רבות כבר נכתב על התהליך שעברו פעילי המפלגות בארץ בהבינם כי שארית הפליטה תהווה עבורם עתודה אנושית מרכזית. גם ראשי תנועת ההתיישבות, שהושפעו ממצוקת כוח האדם בקיבוצים לאחר המלחמה, ביקשו להציל את העתודה האירופית מ"התבוללות תנועתית" ולהבטיח את הצטרפותה למשקי תנועת האם בארץ. קליטתה של שארית הפליטה לא הייתה גוף אחיד אלא ציבור מגוון, ששינה את פניו מספר פעמים בשנים שלאחר תום המלחמה. עד סתיו- 1945 הייתה מרבית שארית הפליטה בגרמניה מורכבת מניצולי מחנות ששוחררו במקום. בסתיו אותה שנה החלו להסתנן לגרמניה יהודים מפולין, פרטיזנים, ניצולי מחנות ששוחררו בפולין ויהודים שהתחבאו בין הפולנים במהלך המלחמה. בשלב מאוחר יותר הגיעה גם קבוצה שלישית – ה"אסיאתיים" – יהודים שברחו לברית-המועצות בתחילת המלחמה וחזרו לפולין בעקבות הסכם הרפטריאציה שנחתם בין שתי המדינות. לכל קבוצה היו אפיונים משלה: כל קבוצה דרשה טיפול מסוג אחר.