פלמ"ח גדוד שני

סיכת פלמ"ח גדוד שני.
סמל נדיר של הגדוד השני של הפלמ"ח.
ראשיתו של הגדוד השני בשנת- 1945. מטה הפלמ"ח רכז את הפלוגות במסגרות של ארבעה גדודים. תחת מסגרת הגדוד רוכזו שלוש פלוגות: ב', ה', ח' ויחידת הרזרבה הירושלמית. עד לסוף חודש נובמבר- 1947, שימשו בתפקיד מפקד הגדוד: פנחס וינשטיין, זאב גלזר ויצחק רבין.
בחודש אוגוסט- 1947, במסגרת פקודת הנגב הועברה האחריות ל"נפת הנגב" מפיקוד ה"הגנה" למטה הפלמ"ח שהטיל את הפיקוד בנפה על משה בֶּרֶכמָן. בד בבד עם מינויו של משה נצר למפקד הגדוד בנובמבר- 1947, הוחלט להעביר את הגדוד לנגב, מטה הגדוד היה בקיבוץ ניר-עם. במסגרת תפקידו, היה משה נצר אחראי גם על יישובי הנגב. משה ברכמן מונה לסגנו ודוד ניב ( "ביבי" ) לקצין המבצעים. מאחר שפלוגה ח' הושארה באזור ירושלים, עבר הגדוד השני לנגב בהרכב של- 2 פלוגות בלבד. עם התגברות מעשי האיבה של האוכלוסייה הערבית המקומית, קיבל הגדוד כתגבורת מקרב הרזרבה החיפאית ועמק יזרעאל, את מחלקת "חיות הנגב" בפיקודו של שמחה שילוני. בסוף חודש אוגוסט- 1948, לאחר עשרה חודשי לחימה, בחלקן, בתנאי מצור ולאחר שלגדוד היו נפגעים רבים, יצאו חיילי הגדוד השני, יחד עם לוחמי חטיבת "הנגב" כולה למנוחה והתארגנות במחנה באר-יעקב. בגדוד נותר רק שלד פיקודי. חודש לאחר מכן, צורף הגדוד השני, שכונה אז "גדוד הנגב הצפוני", לחטיבת "יפתח". בכך, סיים ראשון גדודי הפלמ"ח בנגב את הקשר עם מרחבי הנגב ויישוביו.
שהסתיים מבצע "יואב" עברה חטיבת "יפתח" לחזית הצפון. הגדוד השני התמקם במחנה מנסוּרָה ( ליד יוקנעם ). בחודש מאי- 1949 פורק הגדוד השני.
למידע נרחב נוסף אודות הגדוד השני של הפלמ"ח ניתן לקרוא באתר הפלמ"ח, תחת ה"היסטוריה של הפלמ"ח" ו"הגדוד השני" או בקישור הבא:
https://palmach.org.il/history/database/?itemId=6195