1. ראשי
2. מבצר מעופף B-17 עם סמלי חיל האוויר הישראלי
3. חברי קהילה

חברי קהילה עם הסמל // 0 חברים

מבצר מעופף B-17 עם סמלי חיל האוויר הישראלי

בואינג B-17 פליינג פורטרס ( באנגלית: Flying Fortress, "מבצר מעופף" ) היה מפציץ כבד בעל ארבעה מנועים שפותח בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 עבור הגיס האווירי של צבא ארצות הברית ( United States Army Air Corps - USAAC ). במהלך מלחמת העולם השנייה המטוס שירת בעיקר בזירה האירופית, שם הופעלו על ידי חילות האוויר של צבא ארצות הברית ( United States Army Air Forces - USAAF ) במערכת ההפצצות האסטרטגיות כנגד מטרות תעשייתיות וצבאיות גרמניות.
ה-B- 17 לא התאים לצרכיו של חיל האוויר הישראלי: היה זה מפציץ אסטרטגי ארוך טווח, שנועד להפציץ מטרות אסטרטגיות בעומק שטח האויב, בעוד שחיל האוויר הצעיר היה זקוק למטוסים לתקיפת מטרות טקטיות בטווח קצר. עם זאת, הצרכים הנואשים של חיל האוויר במלחמת העצמאות והמגבלות הכבדות על רכישת אמצעי לחימה מולן עמדה המדינה הצעירה הביאו לרכישת כל מטוס אפשרי.
בדרכם מח"ול לארץ, בדרכם לשדה עקרון, לימים בסיס תל נוף, הוטל על המפציצים לתקוף מטרות מצריות שונות. במהלך הגיחה, שהתבצעה ב- 15 ביולי- 1948, הפציץ מטוס אחד את קהיר, בה תקף את ארמונו של המלך פארוק. מטוס נוסף תקף את רפיח, והמטוס השלישי שנועד להפציץ את אל עריש לא מצא את מטרתו ותקף במקום זאת את עזה. עם הגעת המטוסים הוחלט על הפעלתם בטייסת ייחודית, טייסת- 69 ( "הפטישים" ), בפיקוד ריי קורץ. בימים הבאים יצאו המפציצים לגיחות מבצעיות מבסיס עקרון, לעיתים כמה פעמים ביום. המטוסים יצאו בתחילה בליווי מטוסי קרב, אך תוך זמן קצר התברר כי חילות האוויר הערביים אינם מנסים ליירט את המפציצים ואין צורך בליווי. במלחמת העצמאות השתתפו המטוסים במבצע יואב, מבצע חירם, מבצע חורב ובקרבות עשרת הימים. המפציצים השתתפו בהפצצות ובהתקפות על מטרות בשטח האויב בעזה, רפיח, אל־מג'דל, אל עריש, פלוג'ה, טול כרם, שכם, שדה התעופה אל מאזה בפרברי דמשק, ועוד. ב- 1 בינואר- 1949 תקפו מפציצי B- 17 ישראליים שתי אוניות מלחמה מצריות שהפגיזו את תל אביב, אך ההפצצה לא הייתה מדויקת והפצצות החטיאו את מטרתן. בסך הכל ביצעו המפציצים כ- 200 גיחות במהלך המלחמה.
לקראת מבצע קדש, בסוף אוקטובר- 1956, הוחזרו שניים מהמטוסים לשירות מבצעי. המטוסים הופעלו מבסיס רמת דוד, בשל הטווח הארוך שלהם. החשש ממטוסי הקרב הסילוניים המצריים הביא לכך שמטוסי ה-B- 17 - כמו כל מטוסי הבוכנה של חיל האוויר - לא הופעלו עד להשגת עליונות אווירית, ורק ב- 31 באוקטובר, יומיים אחרי תחילת המלחמה, החלו לפעול. גיחות הפצצה על מוצבי רפיח ב- 1 בנובמבר לא התבצעו בשל ערפל, וגיחות על עזה היו חסרות משמעות. ב- 2 בנובמבר תקפו המפציצים את שארם א־שייח', כחלק מהמאמץ של חטיבה- 9 לכבוש אותה. בסך הכל ביצעו המפציצים שמונה גיחות במהלך המבצע, ארבע בגזרה הצפונית וארבע בגזרה הדרומית. לאחר המלחמה הוחזרו המטוסים לאחסנה חיה במפעלי בדק, וב- 1958 הוחלט סופית על הוצאתם משירות.