סיכת נתיב ( לשכת הקשר ).
נתיב הוקמה בשנת- 1952 בהוראתו הישירה של ראש הממשלה דוד בן גוריון, כהמשך למוסד לעלייה ב', גוף מחתרתי שפעל בהגנה בתקופת טרום המדינה, במטרה לאפשר עלייה בלתי חוקית של יהודים. למרות ההגבלות של רשויות המנדט הבריטי.
מטרותיו של נתיב היו: לשמור על קשר עם יהודים מאחורי מסך הברזל ( שנודע אז כ"גוש המזרח" - מדינות מזרח אירופה שהיו בשליטתה הישירה והעקיפה של ברית המועצות ), לרומם את רוחם, לטפח את הקשר שלהם אל מדינת ישראל והעם היהודי ולסייע לעלייתם לישראל. נתיב היה גם אחראי על גיוס דעת הקהל העולמי לשחרור יהדות ברית המועצות. כך, הפעלת לחץ בינלאומי על מדינות הגוש, לחץ עליהן להפסיק לנהל מדיניות אנטישמית ולהטיל הגבלות על היהודים, וכן לאפשר את יציאתם החופשית לישראל. במקרה של יהודי רומניה, נתיב היה אחראי על קיום קשר חשאי ישיר עם השלטונות הקומוניסטיים הרומניים וסיפק להם פיצוי חומרי לכל יהודי שהורשה לעזוב.
עקב הנסיבות ההיסטוריות, מאז הקמתה, פעלה נתיב כחלק מקהילת המודיעין הישראלית ושיתפה פעולה צמודה עם אגפי המשנה השונים שלה: המוסד ( עד- 1955 היה גם חלק ממנו ), השב"כ והצבא והיה ישירות כפוף לראש הממשלה. מאז נפילת מסך הברזל והתפוררות ברית המועצות ב- 1991, נתיב פועלת בגלוי בהתאם להסכמים תרבותיים-חינוכיים דו-צדדיים עם מדינות חבר העמים.
נתיב אחראי להגעתם לישראל של יותר משני מיליון יהודים מברית המועצות וממדינות מזרח אירופה, כאשר למעלה מ- 1.2 מיליון מהם עולים מברית המועצות לישראל מאז- 1989. כיום נתיב היא יחידה עצמאית במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנות ה- 90 הקימה נתיב מרכזי תרבות ישראליים הפועלים בחסות הנציגויות הדיפלומטיות הישראליות. כיום פועלים תשעה מרכזים בערים הבאות: מוסקבה, סנט פטרסבורג, נובוסיבירסק, קייב, חרקוב, אודסה, דנפר, קישינב ומינסק. מרכזי התרבות הישראליים משמשים גשר לתרבות ולשפה הישראלית ופתוחים לקהל הרחב.
יתר על כך, נתיב היה שותף מלא בהקמת המרכז למורשת והנצחה למודיעין ישראל ( IICC ) ואתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין ולוקח חלק פעיל בפעילותו.