דה הבילנד מוסקיטו

סיכת דה הבילנד מוסקיטו.
קצת אחרי מלחמת העצמאות של מדינת ישראל נרכש מטוס מוסקיטו יחיד בקנדה, אך הוא אבד בדרכו לארץ מעל הים.
ב- 17 בפברואר- 1951 נחתם הסכם רכישת- 59 מטוסי מוסקיטו מעודפי צבא צרפת. המטוסים עברו שיפוץ מקיף בצרפת, ורק ב- 11 ביוני- 1951 התחילו להגיע לארץ. הכשרת הטייסים למטוס נערכה בבסיס סוונדרלי בבריטניה ( המדינה בה יוצר המוסקיטו ), ולאחר מכן הוצבו הטייסים בטייסת המוסקיטו הראשונה בחיל האוויר. הטייסת נערכה בשלושה גפים: מבצעים, הדרכה וצילום.
בין ייעודי הטייסת המוגדרים היו תקיפה וסיוע לכוחות הקרקע ביום ובלילה. במטוס נערכו טיסות אימונים רבות, כולל קרבות אוויר מדומים עם מטוסי ספיטפייר ומוסטנג.
בשנת- 1953 קיבל הוגו מרום מינוי להקים טייסת קרב לילה ראשונה בחיל האוויר. הטייסת הוקמה בחצור, ומטוסי המוסקיטו הופעלו תחילה בגף הצילום של טייסת הקרב, ומאוחר יותר בטייסת נפרדת, שיוחדה למשימה זו, וכללה גם מטוסי צילום אחרים.
למרות שהמוסקיטו התגלה כמטוס בעייתי להטסה ולאחזקה, והיה מעורב בתאונות, הוא נחשב למוצלח מבחינת יכולת התקיפה ועומס פצצות שבאפשרותו לשאת.
בתחילת שנות ה- 50 נקלטו בחיל מטוסי הסילון הראשונים, והוחלט לפרק את טייסת המוסקיטו. זמן קצר לפני מלחמת סיני, הוקמה הטייסת מחדש והטייסים עברו טיסות ריענון ואימונים במטוס. במהלך הלחימה ביצע המוסקיטו משימות של תקיפת שיירות וכוחות שריון, בעזרת פצצות, רקטות וצליפות תותחים.
המטרה הקבועה של המטוס הייתה שארם א-שייח', שאותה תקפו במשך ארבעה ימים. שבועיים לאחר תום מלחמת סיני פורקה הטייסת סופית, ובזאת תם סיפורו של המוסקיטו בחיל האוויר הישראלי.