1. ראשי
2. מטוס בואינג- 377 סטרטוקרוזר
3. חברי קהילה

חברים שיש להם סמל להחלפה // 0 חברים

מטוס בואינג- 377 סטרטוקרוזר

סיכת מטוס בואינג- 377 סטרטוקרוזר.
חיל האוויר, שהפעיל בראשית שנות ה- 60 מטוסי תובלה מדגמי דקוטה ונורד, נזקק למטוס-תובלה גדול יותר, בעל כושר נשיאה והצנחה של מטענים גדולים. חיל האוויר רצה לרכוש את ההרקולס החדיש, אך מחירו היקר וסירובו של המימשל האמריקאי לאשר את העיסקה, הקשו על ראשי החיל. באותה תקופה הגיע לתיקונים בארץ מטוס סטרטוקרוזר של חברה אזרחית, ועקב קשייה הכספיים של אותה חברה, נשאר המטוס בארץ לתקופה ארוכה מהמתוכנן. לתעשיה האווירית התאפשר "להציץ" במטוס, לבחון אותו מקרוב ולהדגים אותו בפני אנשי חיל האוויר. מנכ"ל התעשיה האווירית דאז, אל שווימר, הציע לספק לחיל האוויר מטוסי סטרטוקרוזר לאחר שאלה ישופצו ויותאמו לשימוש צבאי. ההצעה נתקלה בהתנגדות חריפה מצד מפקד חיל האוויר דאז, האלוף עזר ויצמן, שהתנגד להכניס מטוסים כה ישנים ובעייתיים לשירות. שווימר הצליח לגייס את תמיכת משרד הביטחון, ששקל את המחיר הנמוך ואת גורם התעסוקה לאנשי התעשיה האווירית, ולכן הוחלט - למרות התנגדותו של עזר ויצמן - לרכוש את המטוס.
מטוסי הסטרטוקרוזר נרכשו, במחירי מציאה ובמצב טכני ירוד, מחברות תעופה שונות, ושופצו בתעשייה האווירית בפרויקט, שנחשב כגדול ביותר שבוצע עד אז בתעשייה האווירית.
הפרויקט כלל את קיצוץ חטיבת הזנב של המטוס האזרחי, והחלפתה בחטיבת הזנב של הדגם הצבאי C-97, חיזוק רצפת תא הנוסעים ופיתוח מערכת מכאנית להצנחת ציוד תוך כדי טיסה, דרך הדלתות בזנב שנפתחו כלפי מטה. חיל-האוויר הפעיל- 14 מטוסים, מהדגמים הצבאיים והאזרחיים, במשימות תובלה והצנחה.
מטוסי הסטרטוקרוזר נכנסו רשמית לשירות ב- 1 ביולי- 1964, והופעלו במסגרת טייסת-התובלה שהוקמה ב- 1963, ואשר כללה עד אז מטוסי דקוטה. עיקר משימותיה של הטייסת בשנותיה הראשונות היו טיסות לחו"ל.
בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים התרכזה הטייסת במשימות של הובלת נשק, תחמושת וחלקי ציוד יקרים מצרפת. במלחמה עצמה ביצעו המטוסים משימות לא שיגרתיות, כמו הצנחת דלק לכוחות השיריון בסיני. בתקופת מלחמת-ההתשה ביצעו המטוסים משימות תובלה ומשימות רבות אחרות.
בצהרי יום שישי, ה- 17 בספטמבר- 1971, יצאו שמונה אנשי צוות במטוס סטרטוקרוזר ישראלי למשימת צילום של קו החזית המצרית באיזור תעלת סואץ. 40 דקות לאחר ההמראה נותרו ממטוס הסטרטוקרוזר רק שרידים מפויחים וחרוכים, שהשחירו על חולות המדבר. המטוס נקלע למארב טילי SA-2 , והתרסק כ- 22 ק"מ מזרחית לתעלה. רק אחד משמונת אנשי הצוות נותר בחיים: המכונאי, רס"ן חנניה גזית.
בתקופת מלחמת יום הכיפורים היו בטייסת עשרה מטוסי סטרטוקרוזר שמישים, ואלה הופעלו במשימות תובלה לסיני ולחו"ל לרבות הטסת חיילים רבים אל שדה פאיד בגדה המערבית של תעלת סואץ וממנו - לחופשות בארץ.
עם כניסתם לשירות של מטוסי הסקייהוק, הוסבו כמה מהמטוסים למשימות תידלוק, ובשנת- 1978 יצאו סופית משירות.