שח"ל ( שירות חלוצי לישראל )
סיכת שח"ל ( שירות חלוצי לישראל ).
שח"ל ( שירות חלוצי לישראל ) היה ארגון לחלוציות מגויסת שהוקם בראשית שנות ה- 50 על ידי מפא"י ביוזמת דוד בן-גוריון.
עם הקמת מדינת ישראל חשש בן-גוריון כי הרוח החלוצית תלך ותדעך, וסבר שיש להקים מסגרות ארגוניות להמשך קיום ועידוד החלוציות, בייחוד לאור גלי העלייה הגדולים באותה התקופה. לצורך כך הקימה מפא"י ב- 20 במאי- 1950 את השח"ל - שירות חלוצי לישראל, כך שיהיה כוח חלוצי-מוסרי שימשיך להנחיל את הערכים של מקימי המדינה גם לאוכלוסיות הצעירות יותר וכן לעולים החדשים. השח"ל תוכנן לגייס אלפי מתנדבים צעירים מכל המגזרים היהודיים בישראל לתקופה של שנתיים לפחות שבה יפעלו לקידום משימות לאומיות-ממלכתיות.
לשח"ל הובטחה על ידי ראש הממשלה דאז תמיכה מלאה בכל מאמציו ופעילויותיו ובכירי ההנהגה בארץ, בממשלה, בסוכנות ובהסתדרות, התבקשו לסייע לו ככל הניתן.
משימות השח"ל בחוזר שחיבר והפיץ מטה השח"ל פורטו משימות ההתנדבות בתחומים הבאים:
1.מחנות ומעברות העולים.
2.תפקידים בנח"ל ובצה"ל.
3.תפקידים במשלטים ובמושבי עולים.
4.יישוב הנגב ונקודות נוספות בארץ.
5.חינוך והדרכת נוער.
סך הכל פעל הארגון- 4 שנים, פעלו בו כ- 2000 מתנדבים. הארגון נסגר ב- 1954.