משמר העם ירושלים
משמר העם היה יחידת מתנדבים שנועדה לשמור על הסדר בערים הגדולות, בהן חיפה, תל אביב, צפת וירושלים. בחלק מהערים הוקמה היחידה לפני קום המדינה, ובחלק מהם - אחריה. אנשי היחידה היו מעל גיל גיוס, או צעירים שלא גויסו לשורות הצבא מסיבות בריאותיות. הסניפים שפעלו לפני קום המדינה עסקו בעיקר בפעולות הגנה צבאיות ושמירת הסדר בעת הפגזות, ואלו שהוקמו לאחריה היו אמונים על הכנת ציבור למקרה של מתקפה, והפכו ברובם בהמשך לאנשי הג"א (הגנה אזרחית).
ובירושלים תוצאת המצור הייתה מחסור הן בתחמושת וציוד לחימה והן במצרכים חיוניים (מזון, מים, דלק לבישול). כתוצאה מהמחסור הוחלט על קיצוב וחולקו פנקסי תלושים, אולם תושבי העיר התקשו להתרגל להקצבה, ועוד פחות מזה לתורים הארוכים שהשתרכו לפני נקודות החלוקה, ולכן פרצו מהומות בזמן חלוקת מצרכים, והיה ריב על התור (בייחוד התור לחלוקת מים).
לשם התמודדות עם סיטואציה זו הוקמה בספטמבר 1947 יחידת מתנדבים לשם שמירת הסדר בעיר, ליחידה התקבלו אנשים מעל גיל גיוס וכאלו שלא התגייסו מסיבות בריאות. המפקדים היו בחלקם כאלו שהוגדרו כ"עובד חיוני" ולא גויסו, וכן סגן-אלוף זאב אפשטיין (אבנת) שהיה מפקד היחידה
מאוחר יותר הוטלו על משמר העם תפקידים נוספים כגון:
עזרה בהתגוננות אזרחים, אחריות על מקלטים, לפי הדוגמה של לונדון בבליץ.
פעלו למניעת גנבות וביזה של חנויות ודירות באזורי קרבות.
תפקיד פוליטי - מניעת בריחה של יהודים מירושלים הנצורה, אנשי היחידה הקימו מחסומים ומנעו יציאה.
משמר הר הצופים.
מאחר שאנשי משמר העם שהו ברחובות העיר בעת ההפגזות, סבלה היחידה אבדות ניכרות.